#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי מותר לאדם לשפוך שופכים בחצר 1) ד&#x27; אמות על ד&#x27; אמות 2) פחותה מד&#x27; אמות על ד&#x27; אמות?"	"1) מותר בכל אופן דדרכו של אדם להשתמש בסאתים שופכים בכל יום וכשיעור זה נבלעים בקרקע ד&#x27; על ד&#x27; וממילא אינו מקפיד שיצאו המים חוצה [וממילא אם יוצא אין מחשבתו לכך], והדגיש החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; ק&quot;ג ס&quot;ק כ&quot;ה) דמיירי כשחצר ראוי לבלוע השופכים 2) אסור לשפוך שופכים בתוכו אם הוא בימות החמה ועומדת אצל רה&quot;ר אלא אם יש בו גומא [עוקה] שמחזקת סאתים דעכשיו שאין בו גומא הוא מקפיד שיזובו המים חוצה (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), ופשוט דמיירי כשהמים יוצאים תחת כותל החצר לרה&quot;ר (ביה&quot;ל ד&quot;ה חצר), והיכא דיש גומא מותר לשפוך בחצר אע&quot;פ שאפשר שיצא המים תחת הכותל לרה&quot;ר, וכ&quot;ש שמותר לשפוך בגומא עצמה (ביה&quot;ל ד&quot;ה יכול)"	סימן שנז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור גומא?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-c0f2a49fc2842c02bd3b107aa59233c8741eda7d.jpg"">"	סימן שנז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עושה הגומא חוץ לחצר [אבל פתוחה לתוך החצר]?	"אז צריך לכסות [לקמור] את הגומא ויהיה כחורי רה&quot;י [ופקפק הבית מאיר דרש&quot;י (פ&quot;ח ע&quot;א) פי&#x27; דהוא מקום פטור, וכן נקט השו&quot;ע, וביאר הבית מאיר דנחלקו בחורים מפולשים מרה&quot;י לרה&quot;ר אם נחשבים כחורי רה&quot;י או כחורי רה&quot;ר, ולפי רש&quot;י הוי מקום פטור מפני שמדותיו הוו כמ&quot;ש הרמ&quot;א דהוי חצי אמה על חצי אמה וכו&#x27; (והביה&quot;ל ד&quot;ה ויפלו מציין להבית מאיר)], וביאר הריטב&quot;א דאם יהיה מגולה יש לחושו שמא יפלו בו טיט ורפש וימעטו מעומקו ונמצאת שהוא כרמלית [וס&quot;ל דגזרו כחו בכרמלית (עי&#x27; מאמר מרדכי ס&quot;ק ג&#x27;)] או רה&quot;ר (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), והדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;) ביאר שצריך לכסותו מפני שאסור לעשות תקלת בור ברה&quot;ר (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן שנז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם פי הגומא חוץ לחצר?	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) מדייק משו&quot;ע דמותר לשפוך לתוכו כל זמן שאין ביניהם רה&quot;ר, אכן הביה&quot;ל (ד&quot;ה ויפלו) השיג עליו דאפי&#x27; השו&quot;ע ס&quot;ל דצריך פיו להיות ברה&quot;י אבל אם היא בחוץ אסור לשפוך לתוכו [אמנם, לפי הרמב&quot;ם דעושה קובה מלמעלה מותר]"	סימן שנז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בחצר שיש בו גומא, כמה מים מותר לשפוך בו בשבת?	"כתב הב&quot;י כיון שיכול להוציאם מערב שבת ממילא אפי&#x27; אם לא הוציאם והגומא מלא בשבת מותר לשפוך לתוכו דאינו עושה הנחה מיד ברה&quot;ר אלא הוא כחו ומילתא דלא שכיחא לא גזרו ביה רבנן, וכן מבואר מרבינו יהונתן שביאר שתקנו חז&quot;ל לעשות זכר לשבת שלא ישכח וישליכם ברה&quot;ר והרי עשה הזכר [ותמה הערוה&quot;ש (סע&#x27; ג&#x27;) דקיי&quot;ל כר&#x27; זירא דצריך גומא מדינא כדי שלא יהא מחשבתו להשליכם חוצה, ודוקא להרמב&quot;ם דס&quot;ל כרבה דמותר משום מזלפן איצטריך טעמא דזכר דאפי&#x27; בימות הגשמים ס&quot;ל דאיצטריך גומא]. ועוד כתב הב&quot;י בשם הטור דכשיש לו גומא שמחזקת סאתים מותר לשפוך לתוכו שופכים אפי&#x27; כור וכוריים [דלא כהרמב&quot;ם דס&quot;ל דאינו מותר לשפוך יותר מסאתים] (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן שנז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגומא אינה מחזקת סאתים אלא סאה?	"אסור לשפוך לתוכו אפי&#x27; סאה גזירה שמא ישפוך לתוכו סאתים (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן שנז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחצר אריך וקטין ויש בה ט&quot;ז אמות מרובעות?	"מבואר בגמ&#x27; דתלוי בטעם ההיתר דד&#x27; אמות, רבה ס&quot;ל דחצר של ד&#x27; אמות הוא מקום כבוד ודרך לזלפן, ולפי&quot;ז דוקא ד&#x27; על ד&#x27; ולא אריך וקטין, אבל ר&#x27; זירא ס&quot;ל דסאתים תיימי בחצר של ד&#x27; אמות, ולפי&quot;ז אפי&#x27; כשהוא אריך וקטין, והרמב&quot;ם פסק כרבה אבל הרא&quot;ש והרשב&quot;א פסקו כר&#x27; זירא, וכן פסק השו&quot;ע דחצר אריך וקטין א&quot;צ גומא"	סימן שנז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בימות הגשמים?	"הרמב&quot;ם ס&quot;ל דעדיין צריך גומא סאתים כדי לשפוך אפי&#x27; כוריים, ואם מחזקת רק סאה מותר לשפוך סאה, אבל קיי&quot;ל כהרא&quot;ש דבימות הגשמים א&quot;צ גומא כלל ומותר לשפוך אפי&#x27; כוריים [וגם ליכא חשש מה שאחרים רואים צנור מקלח מים דאמרינן שיתלו במי גשמים אפי&#x27; שלא בשעת הגשמים שמתמצין והולכין אחר הגשמים (ב&quot;י בשם ריטב&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)], אכן הערוה&quot;ש (סע&#x27; ה&#x27;) ס&quot;ל כהרמב&quot;ם דבימות הגשמים צריך גומא"	סימן שנז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשתי עליות?	"ה&quot;נ הם מצטרפין לשיעור ד&#x27; אמות ומותר לשפוך עליהם אם יש עליהם מעזיבה שראוי המים לבלוע בהם, והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;, ומקורו מב&quot;י) דוקא כשהם בתוך ד&#x27; טפחים (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) {ונראה לפרש דמיירי בגובה ד&#x27; טפחים דאילו ברוחב ד&#x27; טפחים אפי&#x27; במשהו לא מצטרפין א&quot;נ כגון ששופך סאה אחת על עליה זו וסאה אחת על עליה זו ואם הם תוך ד&#x27; טפחים נחשבים כאחד ומותר}"	סימן שנז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות גרמא בפס&quot;ר דלא ניחא ליה?	"{מכאן משמע דמותר לעשות גרמא בפס&quot;ר דלנ&quot;ל דהיכא דלא אכפת ליה שהמים יצאו מותר כשהוא בדרך גרמא [ומש&quot;כ הערוה&quot;ש (סע&#x27; א&#x27;) דיש חשש איסור דאורייתא אם הוא שופך אצל רה&quot;ר, לענ&quot;ד צ&quot;ע דודאי הוא רק כחו וכגרמא דמי, אמנם אם זרקו באלכסון זהו מעשה ממש וכמ&quot;ש הגר&quot;ז (סע&#x27; א&#x27; - ג&#x27;) וחזו&quot;א (סי&#x27; ק&quot;ה ס&quot;ק ח&#x27;)], וצ&quot;ע על הרשב&quot;א (מובא בביה&quot;ל לעיל סי&#x27; שנ&quot;ה ד&quot;ה לשפוך) דס&quot;ל דמיירי כשהוא שופך אצל כרמלית ולא אצל רה&quot;ר דאז פס&quot;ר הוא לצאת לרה&quot;ר אע&quot;פ שהוא גרמא, ובדוחק י&quot;ל דמיירי בספינה שאינה הולכת ולפיכך ניחא ליה שהמים יצאו ממקומו דאח&quot;כ רוצה לשאוב מים נקיים}"	סימן שנז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בביב היוצא מהחצר?	"מבואר בגמ&#x27; דתלוי במח&#x27; רב זירא ורבה, ולפי מאי דקיי&quot;ל כרב זירא דמותר כשתיימי המים ה&quot;נ מותר אם הביב ד&#x27; אמות על ד&#x27; אמות, ובלבד שהוא דבר הבולע כגון רצפה של אבנים ולא סילון של עץ {דאם הוא דבר שאינו בולע ניחא ליה שיצאו המים חוצה ולא נשתיירו בביב} [ודלא כהרמב&quot;ם דפסק כרבה דדוקא בחצר שראוי לזלפו אבל לא בביב אפי&#x27; אם ארכו מאה אמה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א, ביה&quot;ל ד&quot;ה ולהרמב&quot;ם)]"	סימן שנז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אבנים נחשבים ראוים לבלוע?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) הקשה מיו&quot;ד ס&quot;ס ע&#x27; דמבואר דקרקע הוי ככלי שאינו נקוב, ותי&#x27; דהכא הקילו, והנתיב חיים תי&#x27; דהתם מיירי בציר שעב משא&quot;כ הכא מיירי במים דקלישא וראוי לבלוע, אבל הקשה הנתיב חיים מיו&quot;ד סי&#x27; ר&quot;א סע&#x27; מ&quot;ו דמבואר דרצפת אבנים אינם בולעים מים, ותי&#x27; דתלוי אם יש עפר בין אבן לאבן, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&#x27;) דרצפת אבנים בולעים רק כשיש הרבה עפר בין אבן לאבן, וכן נקט הערוה&quot;ש (סע&#x27; ז&#x27;), ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סי&#x27; תנ&quot;ט סע&#x27; ד&#x27;) בשם המג&quot;א דרצפת אבנים אינם בולעים וצ&quot;ל דמיירי כשאין עפר בין האבנים"	סימן שנז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הביב צריך להיות מכוסה?	רק חלק הביב שהולך בחוץ ברה&quot;ר צריך להיות מכוסה אבל חלק הביב שבחצר יכול להיות מגולה (ביה&quot;ל ד&quot;ה שמכוסה)	סימן שנז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בחצר שאינו ד&#x27; אמות?"	"ה&quot;נ מותר כל זמן שהביב הוא כשיעור ד&#x27; אמות, ומותר לשפוך אפי&#x27; בחצר כיון שראוי לירד לתוך הביב (ביה&quot;ל ד&quot;ה אפילו)"	סימן שנז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליטול את ידיו בחוץ על ה-driveway אם אח&quot;כ יזובו המים חוצה?	"{לפום ריהטא הוי כרמלית בעיר וקיי&quot;ל כהרמ&quot;א לחומרא (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט), ואפי&#x27; אם הוא רחב ד&#x27; אמות על ד&#x27; אמות יהא אסור דהרי אין הקרקע בולע המים ובדרך כלל ניחא ליה שיצאו המים חוצה, אולם יש לצדד להקל אם יש מקום עפר בתוך עירובו שיכול המים לילך שמה ויתבלעו, וכ&quot;ת דגם זה אסור משום איסור זורע, נראה לפרש דלגבי זורע הוי גרם פס&quot;ר דלנ&quot;ל וזה מותר אבל לגבי הוצאה מרשותו הוי גרם מלאכה שאצל&quot;ג דמבואר מגרם כיבוי דאסור, וזהו יסוד ההיתר דתיימי מיא דהיכא שיש מקום שהמים יתבלעו ממילא לא אכפת ליה שהמים יצאו וממילא אפי&#x27; אם הוא פס&quot;ר שיצאו הוי גרם פס&quot;ר דלנ&quot;ל אבל היכא דניחא ליה ביציאת המים אע&quot;פ שאינו רוצה המים שמה מ&quot;מ הוי מלאכה שאצל&quot;ג ע&quot;י גרמא וזה אסור, כן נראה לפרש, ולפיכך כשמסיר ה&quot;שלאק&quot; בסוכות סגי להניח פלסטיק למטה דמיד נופל על הפלסטיק ואח&quot;כ הולך על העשבים ואע&quot;פ דאינו רוצה הגשמים על הפלסטיק מ&quot;מ לגבי זורע הוי פס&quot;ר דלנ&quot;ל ע&quot;י גרמא ומותר, וה&quot;נ אם יש מקום שראוי לבלוע המים בתוך העירוב מותר לשפוך המים אפי&#x27; במקום שאינו בולע המים, כנלענ&quot;ד עם ר&quot;י באק} "	סימן שנז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחצר הסמוך לכרמלית?	"המחבר מקיל כהרמב&quot;ם דכל חצר מותר סמוך לכרמלית דכחו בכרמלית לא גזרו, אבל הרמ&quot;א מחמיר כתוס&#x27; והרא&quot;ש דגזרו אפי&#x27; בכרמלית, והוסיף המרדכי דאפי&#x27; בזה&quot;ז דאין לנו רה&quot;ר דאורייתא בעירנו מ&quot;מ גזרו אטו עיר גדולה שיש בו ששים ריבוא (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה) [וכתב הגר&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ג) דזהו דלא כרבינו ברוך (בתוס&#x27; שבת ס&quot;ד ע&quot;ב) דס&quot;ל דבזה&quot;ז דאין לנו רה&quot;ר כלל אין חילוק בין כמרלית לחצר שאינה מעורבת ובשניהם מותרות לנשים לצאת בתכשיטין, ונמצאת שיש מח&#x27; אם אנו חוששין בזה&quot;ז לעיירות גדולות שיש בהם ששים ריבוא], אמנם כרמלית חוץ לעיר לא גזרו, וביאר המחה&quot;ש דלא משכחת בזה&quot;ז דרך שיהיו ששים ריבוא [והוסיף הערוה&quot;ש (סע&#x27; ח&#x27;) דה&quot;ה דמותר אם הולכים לנהר], וכן לא גזרו בספינה אפי&#x27; תוך העיר דלא שכיח שיהא אצל רה&quot;ר (ט&quot;ז ס&quot;ק ט&#x27;, ערוה&quot;ש סע&#x27; ח&#x27;)"	סימן שנז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחצר הסמוך לחצר שאינה מעורבת?	"לכו&quot;ע הקילו דלא גזרו בו כחו ומותר אפי&#x27; בתוך העיר, ועיר המוקפת חומה דינה כחצר שאינה מעורבת (רמ&quot;א) [דלא כמהרי&quot;ל דהחמיר בעיר המוקפת חומה {וצ&quot;ב} (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ג&#x27;)]"	סימן שנז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בצנור למעלה מעשרה טפחים?	"כיון שהוא מקום פטור מותר לשפוך לתוכו אם הוא יוצא לכרמלית, ואפי&#x27; להמחמירים באיסור חילוף לכרמלית (לעיל סי&#x27; שמ&quot;ו סע&#x27; א&#x27;) היינו כשהוא מוציא ממש אבל כאן הוא רק כחו ומותר לכו&quot;ע (גר&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח)"	סימן שנז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר להוציא מי שופכים מביתו בזה&quot;ז?	"תי&#x27; הערוה&quot;ש (סע&#x27; ח&#x27;) שהחפירות מתחת לארץ הוו רחבים וגבוהים הרבה ויש עליהם דין רה&quot;י וממילא הוי מרה&quot;י לרה&quot;י, ואח&quot;כ הולכים לנהר דהוי כחו בכרמלית ולא גזרו אפי&#x27; בעיר כשהולך לנהר, ועוד כתב החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; ק&quot;ד ס&quot;ק ב&#x27;) דבתוך הצינורות הוי כמקום פטור [ולא כחורי רה&quot;י דא&quot;א להשתמש בהם מן הבית] וכחו בכרמלית מותר דרך מקום פטור אפי&#x27; בתוך העיר וכמ&quot;ש הרמ&quot;א בצינור למעלה מעשרה, אבל אם נשפכים לרה&quot;ר אסור כל זמן שאין מקום שראוי לבלוע השופכים קודם לכן (נתיבות שבת פ&quot;י הע&#x27; קנ&quot;ד)"	סימן שנז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר לפתוח הברז בשבת?	"ה&quot;נ כתב החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; ק&quot;ד ס&quot;ק ב&#x27;) דמותר מפני שמקום הצינורות הוא מקום פטור ומותר להביאו לרה&quot;י, והוסיף הנתיבות שבת (פ&quot;י הע&#x27; קנ&quot;ד) בשם מהר&quot;י אסאד (יהודה יעלה סי&#x27; ס&quot;א) דאפי&#x27; אם באים מחוץ לתחום מותר כשהוא תחת הקרקע י&#x27; טפחים"	סימן שנז סעיף ג		
